גמילה מחיתולים

גמילה מחיתולים - כך תעשו זאת נכון

חופשה במסגרת החינוכית היא זמן מצוין להתחיל בתהליך הגמילה מחיתולים, אפילו אם הילד עוד לא מראה מוכנות. רצוי להתחיל את גיל הגמילה מחיתולים מוקדם ככל האפשר על מנת שהתהליך יהיה מהיר.

הורים יקרים כמו בכל דבר בחינוך ילדינו האחריות לתהליך היא שלנו.

אנחנו מחליטים מתי לתת לילד אוכל מוצק (גם לפני שבקעו לו שיניים), לסרק לילדנו את השיער ולא שואלים אותו מתי הוא מוכן להסתרק או להחזיק לבד את המסרק.

כך אפשר לגמול את הילד כשאנו ההורים מוכנים לכך.

האחריות על תהליך הגמילה היא עליכם ההורים ולא על הגננת או מישהו אחר.

עליכם להתחיל בתהליך בבית ואחר כך לבקש מהגן להמשיך את התהליך גם בגן.

 

באיזה גיל כדאי להתחיל גמילה מחיתולים?

רצוי להתחיל את גיל הגמילה מוקדם ככל שאפשר על מנת שהתהליך יהיה מהיר.

ממוצע גיל הגמילה מחיתולים היום הוא סביב גיל שלוש.

ענף חיתולי הילדים החד פעמיים התרחב מאוד וחלק מחברות החיתולים מממנות מחקרים שאומרים שלתינוקות אין את הבשלות ההתפתחותית והקוגניטיבית בגיל מוקדם.

דורות שלמים נגמלו סביב גיל שנה (תשאלו את יוצאי חבר העמים) והאם זה בגלל שהבשלות הקוגנטיבית בעבר שונה מהיום? כמובן שלא.

 

 

תהליך הגמילה דורש בראש ובראשונה מוכנות של ההורים.

להורים בדרך כלל אין כוח להתעסק עם "פספוסים" והם דוחים את הגמילה עד סביבות גיל שלוש, לקראת הכניסה לגן העירוני.

אבל, מעצם דחיית הגמילה מחיתולים לגיל מאוחר, אנו משבשים להם את יכולת ההבחנה בין הרצון לעשות פיפי ותחושת הרטיבות שנגרמת כתוצאה מהרטבה בחיתול שהיום הוא כמה שיותר יבש ואף גורמים לתהליך להיות ארוך מהמצופה.

ההורים לא בטוחים אם הילד מוכן להיגמל ובכך מעבירים לפעוט הקטן את האחריות על תהליך הגמילה.

אני ממליצה להתחיל את הגמילה עוד לפני גיל שנתיים.
שתי בנותיי נגמלו מחיתולים בגיל שנה וחצי וגם אתם יכולים לעשות זאת.

ברגע שתחליטו שהגיע הזמן לגמול את התינוק, ההחלטה צריכה לכלול את המוכנות שלכם להיות סבלניים ולקבל בהבנה את ה"פספוסים" של הילד.

כמו בכל דבר בתהליך החינוך עליכם להיות עקביים: החלטתם לגמול את הילד- תתמידו!.

עליכם לשדר לילד שאתם תומכים בו ולעודד אותו לעשות את צרכיו.

 

לא כדאי להתחיל תהליך של גמילה בסמוך לארוע משמעותי נוסף כמו הולדת אח חדש או מעבר דירה.

איך מתחילים גמילה מחיתולים?

לפני התחלת תהליך הגמילה יש להצטייד ב:
חיתולים, מגבונים, סיר, ישבנון לאסלה והפתעות קטנות ל "פיפי פרס" (מחנויות הכל בשקל).

 

1. תכנון לוח זמנים משפחתי - לאחר שהחלטתם שאתם יוצאים לדרך ונכנסים לתהליך עליכם לתכנן את הלו"ז שלכם כך שבשבוע הראשון לא יהיו לכם יציאות לא צפויות מהבית. רצוי שאת רב היום תבלו בבית ולאחר כמה ימים כשתראו שהילד מתחיל לשלוט בצרכים צאו איתו לפרק זמן קצר עד שהתהליך יושלם. בעת היציאה מהבית אין לשים חיתול.
   
   
2. גמילה מחיתולים בלילה - עליכם לעשות הבחנה בין גמילת היום לגמילת הלילה. אל תתחילו בגמילת הלילה עד אשר הילד גמול באופן מלא במהלך היום.
   
   
3. סיר וישבנון - דאגו לרכוש סיר וישבנון (מושב לאסלה לילדים ). כמובן שרצוי לעודד את הילד לעשות צרכיו בשרותים, אך סיר הוא פתרון נפלא כאשר יוצאים מהבית או נמצאים בסלון ועומד לברוח לו. במידה והילד עושה צרכיו בסיר, לכו יחד איתו לשרותים, זרקו את צרכיו לאסלה והיפרדו מהם לשלום.
   
   
4. "יש לך פיפי?" - אל תשאלו "יש לך פיפי"? כי ברוב המקרים התשובה תהיה לא. בקשו ממנו ללכת לשרותים כל 20 דקות בערך. כאשר הילד בשרותים או יושב על הסיר, ודאו שהוא יושב לפחות 10 דקות וכאן המקום להעסיק אותו בספר מעניין או כל דבר שיסיח דעתו מלקום. כך הילד יתרגל לשבת על האסלה / סיר .
   
   
5. מחמאות - במידה וחלפו 10 דקות והילד עשה פיפי / קקי שבחו אותו ותעשו מכך חגיגה אמיתית ובמידה וישב ולא עשה כלום, שבחו אותו על עצם הישיבה. עליכם להיות ערניים לשפת הגוף שלו ובמידה ואתם רואים את אותותיו, בקשו ממנו ללכת לשרותים. גם אם הילד פספס ולא עשה צרכיו בשרותים, הוא לומד להרגיש את תחושת הפספוס, שתגרום לו לקשר בין העשייה בשרותים לבין הפספוס ובכך הוא לומד להתאפק.
   
   
6. פיפי פרס - חשוב מאוד לשבח ולעודד את הילד בכל פעם שהוא עושה צרכיו בשרותים. שירו לו שיר ובמידת הצורך תנו לו "פיפי פרס". עליכם לרכוש הפתעות קטנות מחנויות "הכל בשקל" ובכל פעם שהוא מצליח לתת לו הפתעה. כמובן שיש גם "קקי פרס". חשוב שפרסים יהיו קטנים כגון:חבילת מדבקות או סוכריית טופי. איני רואה במתן חיזוקים חומריים אלה כאילוף אלא כחיזוק המגביר לילד את המוטיבציה להשתתף בתהליך וכדרך הבעת שמחה וגאווה של ההורים. היו בטוחים שהילד לא יבקש "פיפי פרס" כל חייו. מדובר בתהליך וגם מתן הפרס צריך להעלם בהדרגה

לאחר שאנו רואים שהילד שולט בעשיית הפיפי לא ניתן לו פרס עבור כל פיפי אלא עבור 4 פעמים ולאט לאט נוריד את תדירות מתן הפרס.חשוב שיחד עם הפרס תשבחו את הילד מילולית ותחבקו וכך כשאנו מפחיתים את הפרסים אנו נשארים עם החיזוק המילולי של ההורים והילד גמול לחלוטין.

 

 

הכר את המומחה: תמר כהן לביא היא מנחה בכירה לייעוץ והכוונה הורית לפי גישתו של פרופסור עמוס רולידר ב"קסם של הורים". 

 

 

Image courtesy of photostock / FreeDigitalPhotos.net