האינסטינקט האימהי
מתוך מחקרים שנעשו בקרב נשים בהריון, הגיעו למסקנות שיש קשר בין פעילות האם ובין מה שקורה במוח שלה. נתגלתה פעילות מוגברת באזורים השולטים באמפתיה (היכולת להכיל רגשות), חרדות וקשרים חברתיים. שינויים אלה תורמים לקשר בין האמא לתינוק.
מהו אינסטינקט אימהי
נשים שומעות את המושג הזה טרם הלידה. למעשה, הוא טבוע בנו טרם ההריון. היכולת להורות אצל האשה חזק יותר מהגבר לצורך העניין..
לפני הלידה, כמו בהריון, מופרשים הורמונים וישנם שינויים במוח האישה.
מתוך מחקרים שנעשו בקרב נשים בהריון, הגיעו למסקנות שיש קשר בין פעילות האם ובין מה שקורה במוח התיכון, באונות הקודקודיות ובעוד אזורים שונים.
נתגלתה פעילות מוגברת באזורים השולטים באמפתיה (היכולת להכיל רגשות), חרדות וקשרים חברתיים.
שינויים אלה תורמים לקשר בין האמא לתינוק.
מבחינה ביוכימית הדבר קיים. אצל אם צעירה, שרק ילדה את התינוק הראשון שלה, יש מלחמה יומיומית "להשתיק" את ה"רעשים" וההפרעות מהסביבה. היא אינה סומכת על עצמה, אך רוצה.
בעידן של היום ,ההורות הטבעית הוחלפה. יש כ"כ הרבה דעות- פורומים, יועצים מומחים מתחום ההורות, רופאי ילדים ואחיות טיפת חלב שרוצים לעזור, לכוון, אך בעצם.. נגרם פה נזק לאם הצעירה שבסה"כ רוצה לגדל את התינוק שלה בדרך הנכונה לה.
תלמדי לסמוך על עצמך - זאת לא סתם אמירה
אם ותיקה לעומת זאת, תוכל לסנן את ה"רעשים". היא יותר "משופשפת", מרגישה בטוחה בעצמה, סומכת על האינטואיציות שלה.
תינוק חדש בבית מביא עימו המון אתגרים, שאלות, חרדות, תהיות.
האם מה שעשיתי כרגע הוא נכון או לא? שאלה שרוב האמהות שואלות את עצמן. אך לא רק.. הן נעזרות בחברות, במשפחה, במדיה, ביועצים והתוצאה היא הרבה דעות מבלבלות.. אז מה כדאי?
כל תשובה יכולה לערער. נשים צריכות לדעת שלוקח זמן. כל יום נתקלים בסיטואציות כאלה ואחרות, האינטואיציה מתפתחת. האם לומדת לסמוך על עצמה. וזה תהליך...
האמא היא היחידה שיודעת מה נכון וטוב לתינוק שלה. גם אם משהו נראה לה או מרגיש לה בבטן לא נכון, היא תימנע לעשות אותו. הרי אף אחד לא יודע או מכיר את התינוק שלה יותר טוב ממנה.
אמא שמחפשת תשובות לשאלות שלה בעצם רוצה שיאששו את האינסטינקט האימהי שלה.
אבל, האינסטינקט הוא תחושת בטן.
אם משהו מרגיש לך נכון, אז הוא נכון.
התחושה הזאת שאנחנו עושים משהו נכון היא תחושה טובה. אל תתנגדי לה.
מחקרים מראים שבבטן יש מערכת עצבים זהה לזאת שנמצאת במוח.
התחושות שלנו מתחלקות לשניים. בטן ומוח.
יש קשר אנרגטי תת -מודע בין אמא לתינוק. ברגע שהאם תחבק, תעטוף, תלטף, תצחיק את התינוק שלה, החיבור יישמר ויימשך. הביטחון של התינוק באימו יגדל וכך גם היא תבטח בעצמה ובאינטואיציות שלה.
מדובר בתהליך ביוכימי במוח
בני אדם עוברים שינויים בגופם במהלך חייהם.
השינויים הללו מטרתם לעזור לתפקוד החדש שעומד לקרות, על מנת שהמעבר יהיה קל יותר.
כאשר מדובר באשה בהריון, גופה עובר שינויים פיזיולוגיים רבים. השינויים מונעים בין היתר מרמות הורמונים גבוהות ,שינויים ביוכימיים.
מדובר על עוד רגש שמתווסף למגוון הרגשות שנשים חוות. אהבה, שמחה, דכדוך, פחד וכו'.
השינויים הללו יכולים אף להשפיע לרעה.. עד כדי דכאון לאחר לידה.
מחקרים מראים ...
נעשה מחקר בתחום -מיפוי המוח האימהי.
האחראית זו בלוטת האמיגדלה. היא אחראית בעיבוד הזיכרון ובתגובות ריגשיות כגון- פחד, חרדה, תוקפנות.
לאחר הלידה, בלוטה זו גדלה. החוקרים גילו שגדילתה תורמת לאם בכך שהיא מתאימה את עצמה לסטטוס החדש שלה- אמא. (הבלוטה יכולה להמשיך ולגדול חודשים אחרי הלידה).
האם רגישה לתינוק שלה, מגוננת עליו, הבכי שלו משפיע עליה לתגובה מיידית .
אף גילו החוקרים כי פגם בבלוטה קשור ברמות גבוהות של דכאון אחרי לידה.
מחקר נוסף שנעשה בשנת 2011 הראה שפעילות באמיגדלה קשורה גם להתפתחות רגשות חזקים של האם לתינוק שלה לעומת תינוקות של אמהות אחרות.
עוד נראה, כי אמהות שמחות יותר כאשר הן רואות את התינוק שלהם מחייך, גם אם זה בתמונה שלו.
ככל שתגובת האמיגדלה היתה גדולה יותר בזמן הצפייה בתינוק שלהן, כך נראה קשר טוב ובריא ביניהם.
בנשים שפעילות הבלוטה היתה קטנה, היו רמות גבוהות של פחד, חרדה ודכאון.
דבר נוסף שנתגלה במחקר: פעילות הבלוטה קשור בקליטת הורמונים שזורמים אליה כגון הורמון האוקסיטוצין.
במהלך ההריון עולה רמת הקולטנים של האוקסיטוצין, המכונה גם הורמון האהבה. כאשר האוקסיטוצין עולה, האמהות רגישות יותר לתינוק שלהן, בעיקר נשים מניקות. (האוקסיטוצין מופרש גם בזמן הנקה ולכן מגביר את הרגישות לתינוק).
דבר חשוב נוסף, הפעילות המתרחשת במוח האם דומה מאוד להתאהבות רומנטית. ההורמונים שמשתחררים במוח האם לקראת הלידה דומים להורמונים שמשתחררים בזמן התאהבות.
הדבר שיכול לחבר ביניהם זה ריח גוף. התינוק שיונק מכיר את ריח החלב של אימו. הבונדינג חזק מאוד (הקשר הריגשי, נפשי בין האם לתינוק שלה).
האם שדולת הדולות בישראל תומכת באינסטינקט האימהי?
אני כאשת מקצוע, יכולה לומר מהמקום שלי, שבהחלט כן.
כיום, ישנה אופציה לאפס הפרדה כבר מרגע הלידה.
בהנחה שהאמא והתינוק מרגישים טוב, היא תוכל לבקש שיהיו צמודים במהלך כל האשפוז.
אני כאמא, מאמינה שיש לנשים אינסטינקט אימהי. יש נשים שהוא קיים אצלן טרם ההריון ויודעות זאת ויש נשים שזה מתפתח אצלן. אם כבר מרגע הלידה האשה תהיה צמודה לתינוק שלה, תניק אותו, תלמד להכיר את סימני הרעב שלו, האם מציק לו משהו וכו', כך הקשר ביניהם יהיה חזק יותר. חשוב להקשיב ללב שלך, לתחושות הבטן שלך.
אני יכולה לספר על מקרים רבים שבהם אמהות הלכו עם תחושת הבטן שלהן. היו נאמנות לעצמן ובאמת כך היה.
דוגמאות מחיי היומיום..
- אם צעירה שהתינוק שלה העלה חום. לא מידי גבוה כדי לתת לו תרופה. כולם הלחיצו אותה. המשפחה, הבעל. אבל היא העדיפה לעשות לו אמבטיה פושרת, לחבק אותו, לשיר לו, ללטף אותו. אחרי כמה שעות ירד החום.
- אם מניקה, התינוק לא מעלה במשקל. מסביב המשפחה, החברות ייעצו לה להפסיק להניק ולתת תמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות). היא לא התייאשה. הלכה עם תחושת הבטן שלה שיש לה מספיק חלב וההנקה מתאימה לה ולתינוק שלה. התייעצה עם גורמים מקצועיים, קיבלה הדרכה נכונה ולבסוף, התינוק עלה במשקל בהנקה מלאה.
- כיום ישנם הורים שלא מחסנים את הילדים. בפורומים רבים הדעות חלוקות בקרב המומחים. אבל בסופו של דבר, זו החלטה של ההורים.
- שינה עם התינוק- גם סוגיה שנויה במחלוקת. לכי עם האינטואיציה שלך. מה שמרגיש לך.
ולסיכום-
אין דיעה אחת. מה שמתאים לאמא אחת לא חייב להתאים לאמא אחרת. חשוב לקבל את זה ולסמוך על עצמך שתדעי לתת את הטוב ביותר לילדך שלך.
הכר את המומחה: קרן מור - דולה, מדריכת הכנה ללידה, מדריכת הנקה ומטפלת ב NLP. ליווי מלא במהלך ההריון, הלידה והורות ראשונית. לעמוד הפייסבוק של קרן לחצו כאן! מספר הטלפון של קרן: 050-5863693
לפרטים נוספים ושאלות ניתן לפנות אל האתר של קרן מור הדולה.