תקשורת בין בני זוג לאחר לידה

"יווווו מה זה השומנים האלה!! איזה מגעילה נהייתי!!" את עומדת מול המראה בוהה בבטן המשתפכת שהפכה להיות מין עיסת ג'לי שומנית כזו.
מתקרבת עם הפנים ומסתכלת בדממה על השיער הסתור, כתמי הקיא הלבנים על החולצה המרופטת שאת לובשת, השקיות הכהות מתחת לעיניים והעצבות שנבטט מהן.
לא מזמן ילדת ובהחלט רואים ומרגישים את זה. איבדת את עצמך וגם היחסים עם הבן הזוג שפעם, לפני הלידה, היו ממש שמחים ומענגים, כיום מדשדשים בקושי.
מרגישים את הריחוק שנוצר, חוץ מפקודות של תעשה- אל תעשה ומריבות אין ביינכם כמעט כלום.
הריחוק גדול יותר מאי פעם. וזה ממש לא מה שציפיתם להרגיש אחרי הלידה.

משנים סדרי עדיפויות
זוגות רבים שמגיעים ליעוץ אחרי לידה מדווחים על שינויים תהומיים בחיים האישיים ובחייהם כזוג שהפכו להיות משפחה.
האושר הגדול, הציפיה ללידה והחיים אחריה לא ממש הולכים יד ביד עם המציאות הקשה שנוחתת עליהם פתאום – אף אחד לא הכין אותם שזה מה שיקרה.
זוגות לאחר לידה בעיקר מתארים המון מריבות וכעסים זה על זו.
הבסיס של המריבות והכעסים הוא חוסר היכולת לתקשר בצורה נכונה וכנה.
בני הזוג, שבעקבות תינוק חדש, ישנים מעט, מוצאים עצמם חסרי אונים מול הבכי, משנים סידרי עדיפויות בחייהם, בסופו של יום מתרחקים זה מזו ריגשית וגופנית.
כשאנחנו כבני אדם נמצאים במצוקה ( חוסר אונים, עצבות, דכדוך, בכי, בדידות ) אנחנו נכנסים למצב הישרדותי.
במצב זה אנחנו מאשימים את כל העולם " הוא עשה לי.." , " היא אמרה לי ..", " הוא לא .." הופכים למאוד שליליים.
אדם שלילי שרואה רק את הקושי הופך להיות מאוד ביקורתי ושיפוטי.
אם תקחו שני בני זוג, אחרי לידה, שנמצאים במצב "הישרדותי" תוכלו להבין את הקושי הרב ביצירת מרחב אוהב בקשר.

גם גברים יכולים לחוות דיכאון אחרי לידה
לחלק מאיתנו קשה מאוד לבקש עזרה. לחלק קשה מאוד להראות חלשים בעיניי האחר.
במיוחד לגברים שנקראים "המין החזק" וככה גם מצפים מהם שיתנהגו.
לחלק מהגברים מתסכל מאוד לבוא ולהגיד בפה מלא – קשה לי.
זה בעצם ווידוי בחולשתם, מה שגורם להם להיסגר ולהתנתק לחלוטין, לרצות כל הזמן להיות בעבודה מאשר להתמודד עם הקושי בבית והתלונות האינסופיות של האישה המרירה.
לעיתים רבות תמצאו גם גברים בדיכאון אחרי לידה.
חלקם מספרים שהאישה לא סומכת עליהם בגידול התינוק, היא מרחיקה אותם ומתקשה לשחרר שליטה.
גברים שמגיעים אלי לאחר לידה מתארים מצב בו הם נזנחים לצד ע"י אהובת ליבם. הם חווים בדידות מאוד גדולה.
האישה מחליפה את האינטימיות שהיתה פעם מוקדשת כל כולה לו באינטימיות חדשה עם התינוק.
היא לא מלטפת אותו יותר, לא מחבקת ולא מנשקת ובטח שלא נזכיר את הסקס שכבר מזמן נשכח ונעלם.
חלקם מתארים חוסר אונים מול התינוק החדש.
הבכי מתסכל אותם מאוד וחוסר הידיעה מה לעשות גורם להם
לעצבות תהומית כי לעיתים הזהות של הגבר היודע, היציב, זה שניתן להישען עליו – הולכת לאיבוד.

הקשיים שאיתם כל אישה תוכל להזדהות
האישה שעסוקה במשבר האישי שלה מול התינוק החדש לעיתים לא יכולה בכלל לראות את מה שעובר על בן זוגה.
השינויים ההורמונלים בתום ההריון והלידה משפיעים רבות על מצב הרוח שלה.
נשים חוות שינויים גופניים כגון השמנה, דילדול העור ובעקבות כך שינאה עצמית, איבוד חופש אישי ודכדוך אחרי לידה.
הן מתארות עייפות בעקבות האכלת התינוק וההנקה התקופתיות, כאבים פיזיולוגים שנותרו מההריון והלידה כגון כאבי גב, כאבי פטמות מההנקה, כאבים בפתח הנרתיק וכאבים מניתוח קיסרי.
גם הן, כמו הגברים, מתארות לחצים וחוסר אונים מול התלות החדשה של התינוק וחוסר הידיעה איך לגדל אותו.
חלקן מתקשות להישאר לבד בבית עם התינוק ואף מפתחות, לצד ההגשמה האימהית, קינאה בבעל על זה שהוא ממשיך בשיגרת חייו, מתלבש ויוצא לעבודה
כרגיל ולא חווה את הקשיים שהן חוות 24/7 בחופשת הלידה.
עודף האינפורמציה באינטרנט ודעות כל הסובבים יכולים גם להכניס את היולדת לתחושת
בילבול עצומה ורגשי אשם בנוגע לגידול הילד: למה את לא מניקה... כן תניקי/אל תניקי, ככה את מלבישה אותו קר לו / חם לו , ככה את מוציאה לו גרפס? צריך לטפוח לו על התחת/הגב/הצד .. אין צורך בכלל שיעשה גרפס.. הוא בוכה כי הוא עייף / רעב / משועמם / יש לו גרפס תקוע.. איך את לא מבינה כבר איזה בכי אומר מה???
אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף. מתסכל ברמות!

מחליטים ביחד, שוב לאהוב!
שני בני הזוג שנמצאים במצב כזה בעצם מייצרים כעסים ומריבות רק בגלל הרצון הבסיסי והמהותי – להרגיש אהובים.
להרגיש שלמישהו "אכפת ממני". שמישהו מבין מה אני עובר/ת. שמישהו רואה גם אותי בכל הבלאגן החדש הזה.
לצערי, הם "שואבים" אהבה בצורה הלא נכונה – בצורה שלילית ע"י יצירת כעסים ומריבות. אם שני בני זוג יחליטו ביחד
ששניהם רוצים להתחבר שוב לאהבה, זו בדיוק שהתחילה את הקשר שלהם – אז, ורק אז יוכלו לצאת מהמשבר הזה בקשר שלהם.
אם אחד מבני הזוג נשאר מחובר לאגו וחשוב לו יותר "אני צודק/ת" מאשר החיבור הזוגי והאהבה לא ניתן יהיה לבצע שינוי בקשר.
בזמן הזה הצד שמעוניין להתפשר יכנס למצב של ריצוי, "ילך על בייצים" ולאט, לאט תעלם הנוכחות של מי שמוותר על עצמו בתוך הקשר הזוגי ומשם המריבות והכעסים רק יגדלו והריחוק יחמיר.
אל תתנו לזה להתדרדר אם אין לכם את הכלים פנו עוד היום ליעוץ לקבלת כלים להשבת האהבה והתשוקה שאבדה.

הכר את המומחה: לימור בנדל, יועצת זוגית וסקסולוגית. http://www.limorbandel.com