שחלות פוליצסטיות

מאת: ד"ר גיא שרים - מומחה בגינקולוגיה ופוריות

מהי תסמונת השחלות הפוליציסטיות? איך תדעי אם יש לך את התסמונת ומה הסיכויים שלך להיכנס להריון, למה חשוב לבצע הערכה מקיפה כשמתגלים התסמינים המצביעים על הימצאות התסמונת. ומה הסיכוי של אישה עם שחלות פוליציסטיות להיכנס להריון.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות

תסמונת השחלות הפוליציסטיות (באנגלית: PCOS - Polycystic ovary syndrome), היא הפרעה הורמונלית המוגדרת כתסמונת, מאחר והיא מורכבת מקומפלקס של סימפטומים ללא גורם ידוע.

השחלות ממוקמות משני צדי הרחם.

בשחלות נמצאות הביציות, אשר נוצרו עוד בהיות האישה עוברית ברחם אמה. בנוסף, בשחלה ישנו ייצור של הורמונים (אנדרוגנים, אסטרוגן ופרוגסטרון).

בתהליך הורמונלי מורכב ומדויק, בכל חודש מגויס צבר של זקיקים, כאשר בדרך כלל רק אחד מהזקיקים יגיע לבשלות וממנו תחרוג ביצית (אירוע הנקרא: הביוץ), אשר תיקלט ע"י החצוצרה, שם תמתין לתאי הזרע להפריה.

לאחר ההפריה הביצית המופרית (=העובר/ית) תעבור תהליכי חלוקה במקביל לנדידתה לרחם במשך מספר ימים, עד אשר תשתרש ברחם.

מהם הקריטריונים לאבחון תסמונת השחלות הפוליציסטיות?

הקריטריונים הוגדרו ע"י איגודים שונים. מקובל היום לאבחן ע"פ הקריטריונים, אשר נוסחו ברוטרדם ב-2003 ע"י האיגודים האירופאי והאמריקאי לפוריות (Rotterdam criteria).

על פי קריטריונים אלו, על מנת לאבחן את התסמונת, מספיק שמתקיימים שניים מתוך שלושת התסמינים הבאים:

מיעוט או היעדר וסתות.
ביטוי של עודף הורמוני מין זכריים: בא לידי ביטוי בסימפטומים זכריים – אקנה ושיעור יתר בתבנית גברית (שפם, זקן, בין השדיים, מסביב לפטמות, בטן תחתונה, גב עליון ותחתון, זרועות וירכיים), ובמקרים קיצוניים התקרחות בחלק הקדמי של השיער או ברמה גבוהה של אותם הורמוני זכריים בדם.
שחלות במרקם פוליציסטי: צבר של זקיקים רבים בגודל בינוני בכל שחלה.

מלבד 2 קריטריונים מתוך השלושה דלעיל, יש צורך בשלילת אבחנות אחרות: יש תופעות אחרות שיכולות לגרום לסימפטומים דומים או לחלק מהסימפטומים, ולכן יש לשלול אותן לפני קביעת האבחנה של תסמונת שחלות פוליציסטיות שהיא אמנם נפוצה יותר, אך בהחלט לא היחידה הגורמת לסימפטומים אילו.

במידה ומתגלה התסמונת, בכל גיל, חשוב לעבור הערכה מקיפה, על מנת להעריך מה הבעיות הנלוות והסכנות הכרוכות בהן.

בגיל העשרה חייב להיות האלמנט של עודף בהורמוני מין זכריים.

בגיל העשרה להרבה נערות אין מחזורים סדירים.
שחלות במרקם פוליציסטי לכשעצמן יכולות להופיע אצל נערות אשר אין להן את התסמונת, ולכן אי אפשר רק על סמך שני הקריטריונים האלה לאבחן את התסמונת וחייבים לוודא, כי קיים גם ביטוי של עודף הורמוני מין זכריים.

באופן כללי חשוב לזכור, כי ישנן נשים עם שחלות שנראות במרקם פוליציסטי גם ללא התסמונת, וכי הביטוי של עודף הורמוני מין זכריים הינו הביטוי העיקרי בתסמונת זו מבחינת ההשלכות לטווח ארוך.

מה קורה בתסמונת השחלות הפוליציסטיות?

תסמונת השחלות הפוליציסטיות PCOS, הינה בעיה של חילוף חומרים בגוף. היא אינה בעיה גינקולוגית בלבד, אלא בעיה מטבולית.

ישנו ייצור מוגבר של אנדרוגנים (קבוצת הורמונים), נגרמת הפרעה לדיוק של הציר ההורמונלי, והתהליכים אשר גורמים למחזור סדיר ולביוץ אינם מתפקדים כראוי.

הורמון הביוץ LH נמצא ברמות גבוהות מהנורמה לעומת הורמון ה-FSH (ניתן לראות היפוך יחס ביניהם, בד"כ, במצב תקין, ה-FSH גבוה מה-LH אך בנשים הסובלות מהתסמונת ה-LH יכול להיות פי 2 מה-FSH).

יש לזכור שאת רמות הבסיס של ההורמונים האלה בודקים בין יום 2 ליום 4 למחזור.

בנוסף גוף האישה הלוקה בתסמונת מגיב פחות לאינסולין (אשר מופרש מהלבלב), וכך ישנן רמות גבוהות של אינסולין בדם, עם סיכון לפתח סכרת, מחלות לב וכלי דם (מחלת לב, יתר לחץ-דם).

מהן המשמעויות הרפואיות והסיכונים הנלווים של שחלות פוליציסטיות?

מבחינה רפואית התסמונת משפיעה על מספר מערכות בגוף:

הפרעה קוסמטית: אקנה ושיעור יתר הנגרמים מעודף בייצור הורמוני מין זכריים ואשר גורמים לבעיה אסטטית משמעותית.
חלוקה מתמדת של תאי רירית הרחם: באופן נורמלי השחלות מייצרות אסטרוגן שגורם לשגשוג רירית הרחם, לאחר הביוץ מתחילה השחלה להפריש פרוגסטרון, אשר נוגד את פעולת שגשוג רירית הרחם ובכך גורם לשגשוג מבוקר. באם אין הריון, השחלה מפסיקה להפריש אסטרוגן ופרוגסטרון וכתוצאה מכך התמיכה ברירית הרחם נפסקת, היא נושלת וזה בעצם הוסת. לנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות אין ביוץ סדיר ולכן רירית הרחם עוברת גירוי מתמשך ע"י האסטרוגן ותאיה מתחלקים באופן לא מבוקר, לאור היעדר הפרוגסטרון, מצב אשר לאורך זמן, מהווה גורם סיכון לסרטן רירית הרחם.
תסמונת מטבולית: תנגודת אינסולין והשמנת יתר הנלווים לתסמונת מעלים את הסיכון למחלות לב וכלי דם, וכן סכרת.
בעיות פריון: לאור היעדר ביוץ ישנה אי פוריות.

בהתאם לכתוב, נשים הסובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות בעלות סיכון מוגבר בטווח הארוך ובגיל מבוגר יותר, להתפתחות סרטן רירית הרחם, מחלות בכלי דם ולב, יתר לחץ דם, סוכרת, השמנה, דום נשימה בשינה, חרדה, דכאון ודימוי עצמי נמוך.

לאור זאת, יש חשיבות רבה לביצוע הערכה מקיפה בעת מציאת שילוב כל התסמינים המצביעים על הימצאות התסמונת – לצורך קבלת טיפול מונע בכל אחד מהמקרים.

מהי שכיחות התסמונת?

על פי ה- ROTTERDAM CRITERIA התסמונת שכיחה אצל 10-15% מהנשים.

על פי האיגודים האחרים, אשר מחייבים את הקריטריון של עודף הורמוני מין זכריים, שיעור הנשים עם PCOS קטן יותר.

מתי מזהים את התופעה?

ניתן לזהות את התסמונת החל מגיל ההתבגרות, אך בגיל זה, נחוץ שיהיה גם ביטוי של עודף הורמוני מין זכריים, כאמור.

לאחר גיל ההתבגרות, גם נשים ללא ביטוי זה אשר יש להן מיעוט וסתות ושחלות במרקם פוליציסטי יאובחנו כך.

חשוב לזכור, כי ישנן בעיות אחרות היכולות לגרום לתמונה דומה ולכן חשוב לעבור הערכה אצל מומחה בתחום.

הבעיה היא כי פעמים רבות האישה מטופלת רק בתלונה בגינה פנתה.

למשל: אישה עם בעיית פוריות – תקבל טיפול אשר מטרתו להרות, אישה עם אקנה – תקבל טיפול לאקנה; אך לעתים, לא מתבצעת הערכה בסיסית ומלאה לתסמונת אשר קריטית לבריאות האישה בטווח הארוך.

במידה ויש את 2 מתוך שלושת הקריטריונים לתסמונת, חשוב להגיע לרופא המטפל ולבצע את כל הבדיקות הנדרשות לאבחון או שלילת התסמונת.

איך מתבצעת האבחנה של תסמונת השחלות הפוליציסטיות?

את האבחון מבצעים תוך שלילת גורמים אחרים העלולים להתבטא בהפרעה הורמונלית כמו הפרעה בתפקוד בלוטת התריס, בעיות אנזימטיות למיניהן ועוד.

היסטוריה רפואית מפורטת.
בדיקה גופנית מקיפה.
אולטרה-סאונד גינקולוגי להדגמת השחלות והרחם.

בנוסף סביר שהרופא יורה על ביצוע בדיקות דם לפרופיל הורמונלי, ואם מדובר ברופא אשר בקיא בטיפול בנשים עם תסמונת זו הוא יבקש גם מדידות ל"ד, פרופיל שומנים בדם, העמסת סוכר ועוד.

שחלות פוליציסטיות והריון

מה הסיכויים של אישה עם תסמונת שחלות פוליציסטיות להיכנס להריון?

הסיכויים של נשים עם PCOS להרות עם טיפול הם גבוהים יחסית, במידה ואין גורמים נוספים לאי-פוריות אחרים אצל האישה או בן-זוגה.

חשוב לציין שאם אישה הסובלת מתסמונת זו, אינה מעוניינת להיכנס להריון עליה להשתמש באמצעי מניעה, כי ישנם מצבים של ביוץ אקראי, והיא בהחלט עשויה להרות באופן טבעי.

אולם לאור בעיית ביוץ ידועה, במידה ואישה בעלת תסמונת השחלות הפוליציסטיות מעוניינת להרות, עליה להגיע למומחה לפוריות לבדיקת הטיפול המומלץ.

טיפול בשחלות פוליציסטיות

מה הטיפול המומלץ בתסמונת שחלות פוליציסטיות PCOS?

תמיד נכון לקבל דיאטה מותאמת ובמידה ויש עודף משקל – להפחית כ-5% מהמשקל לפחות וזאת בלבד עשוי לשפר את המצב.

כמו כן, תמיד נכון לבצע הערכה מלאה ומעקב ארוך טווח על מנת להפחית את הסיכון להתפתחות כל המחלות אשר הזכרנו למעלה.

הטיפול צריך להתייחס לבעיה בגינה המטופלת הגיעה לטיפול.

לדוגמא - באם רצונה להרות, אזי הטיפול יהיה מוכוון לגרימת ביוץ.

באם רצונה בטיפול בשל שיעור יתר ואקנה, הטיפול יהיה מוכוון לכך.

אולם תמיד צריך לטפל על מנת למנוע סיבוכים עתידיים: באם ישנה תנגודת לאינסולין או סכרת – יש לטפל בזה ובאם ישנם מיעוט וסתות – יש להגן על רירית הרחם בטיפול.

הטיפולים הקיימים היום לטיפול בשחלות פוליציסטיות:

גלולות למניעת הריון: הסדרת המחזור החודשי כאקט טיפולי למניעת סרטן של רירית הרחם. פעמים רבות גלולות (עם רכיב אשר נוגד הורמוני מין זכריים) משפיעות באופן חיובי על העור ומשפרות את מצב האקנה ולעיתים אף את מצב שיעור היתר.
תרופות אנטי אנדרוגניות: הפחתת כמות הורמוני המין הזכריים ושיפור סימפטומים של הורמוני מין זכריים: אקנה, שיעור יתר.
השראת ביוץ: טיפול תרופתי, איקקלומין, או הזרקת FSH.
מטפורמין: שיפור תנגודת אינסולין בגוף. בנוסף הפחתת לחץ הדם, הורדת הכולסטרול והטסטוסטרון.
לטרוזול: תרופה שאינה בהתוויה הרפואית בישראל להשראת ביוץ, אך בספרות הרפואית ידועה כתרופה יעילה לטיפול בזה.
הפרייה חוץ גופית IVF או הבשלה חוץ גופית IVM: אם הטיפול ההורמונלי להשראת ביוץ נכשל, פונים לטיפול בהפרייה חוץ גופית IVF או במקרים מסוימים בטיפול מיוחד אשר בו שואבים ביציות לא בשלות מהשחלות ומעבירים אותם תהליכי הבשלה במעבדה ולאחר מכן מפרים אותן.
ניתוח לפרוסקופי "ovarian drilling": ביצוע קידוחים קטנים בשחלות, פעולה אשר גורמת לירידה בייצור האנדרוגנים ואף לריפוי מהתסמונת. מתאים לפלח מסוים מהאוכלוסיה הזו.. יש יתרון בניתוח לנשים צעירות שאינן מעוניינות לעבור טיפולים בכל פעם שמעוניינות להרות ושהטיפול ההורמונלי נכשל עבורן.

יש לזכור, כי הניתוח כרוך בסיכון לפגיעה ברזרבה השחלתית, ולכן יש לקבל יעוץ מתאים ולבצעו רק אצל רופא היודע לבצע זאת.

חשוב לציין כאמור לעיל, כי גישות הטיפול השונות משלבות גם שינוי באורחות חיים – תזונה ופעילות גופנית. במקרה ובו האישה מעוניינת להרות קו הטיפול הראשון הוא הרזייה שיכולה לעזור בכניסה להריון עצמו, כמו גם להפחית את הסיכונים במהלך ההריון.

יש להתייעץ עם מומחה לפוריות לצורך בדיקה מקיפה וייעוץ לטיפול המתאים יותר עבורך.

האם יש דרכים אלטרנטיביות להתמודד עם הבעיה מתחום הרפואה המשלימה?

טיפול מקביל דרך רפואה משלימה עשוי לעזור לאיזון הורמונלי, שינוי תזונה – אך חשוב להתייעץ עם מטפל שמבין בבעיית פוריות הנובעת מתסמונת השחלות הפוליציסטיות.

ייתכן ויעניין אותך גם:

הכר את המומחה: ד"ר גיא שרים, הינו רופא בכיר במחלקת נשים ויולדות, היחידה להפריה חוץ-גופית, המרכז הרפואי הלל יפה ואחראי מרפאת תסמונת השחלות הפוליציסטיות. ד"ר שרים מקבל מטופלים באופן פרטי בקליניקה שלו.

לעמוד הפייסבוק של ד"ר שרים: https://www.facebook.com/dr.guyshrem

ייתכן ויעניין אותך גם: