חיסון בקסרו (מנינגוקוק)
עשרות ילדים בישראל ובעיקר פעוטות עד גיל שנתיים חולים בכל שנה בדלקת קרום המוח ובמנינגוקוקסמיה, מחלה הנגרמת מחיידק המנינגוקוק B. מהו החיידק, כיצד נדבקים ממנו ואיך מתחסנים מפניו? הכול בכתבה שלפניכם.
מהו חיידק המנינגוקוק?
חיידק המנינגוקוק מצוי אצל כ-15% מהילדים ובני הנוער בישראל, ובעוד שרוב הנשאים אינם חולים, במקרים מסוימים עלול החיידק לחדור לזרם הדם ולגרום למחלת המנינגוקוקסמיה, מחלה המופיעה בעיקר אצל ילדים עד גיל שנתיים ומתאפיינת בחום גבוה מאוד ובפריחה מפושטת.
היא עשויה לגרום לדלקת קרום המוח ולעיתים רחוקות גם למוות.
המחלה יכולה להותיר גם פגיעות אחרות בלתי הפיכות.
ברוב המקרים המחלה מופיעה אצל פעוטות עד גיל שנתיים ולאחר מכן בגיל ההתבגרות המאוחר.
שכיחות המחלה גבוהה יותר בקרב אוכלוסיות שחיות בתנאים סוציו-אקונומים נמוכים ובצפיפות גבוהה.
לחיידק המנינגוקוק 5 זנים עיקריים, A, C, Y, W ו-B, לכל אחד מהם מאפיינים שונים. בישראל וברוב המדינות המפותחות B הוא הזן נפוץ ביותר והוא הגורם לכ-75% מכל מקרי המנינגוקוקסמיה. כיוון שהחיידק רגיש למדי לאנטיביוטיקה אפשר לטפל בו ביעילות כל עוד החיידק לא התפרץ.
מהם סימני התפרצות חיידק מנינגוקוק
בשלביה הראשונים דומה המנינגוקוקסמיה למחלות רבות ומתאפיינת בחום, הקאות וישנוניות. אחד מהמאפיינים שמזוהים יותר עם החיידק היא פריחה הנקראת פריחה פטכיאלית, הנראית כנקודות אדומות-כחלחלות, ובניגוד לפריחות רבות, היא לא נעלמת ומלבינה בלחיצה על העור, אלא נשארת אדומה.
במקרה שבו מופיעה פריחה פטכיאלית המלווה בחום או הקאות, יש לפנות אל הרופא באופן מיידי.
כיוון שמדובר במחלה לא שכיחה שתסמיניה כלליים, אבחון המחלה מאתגר והתמונה שמופיעה בשלבים הראשונים לא תמיד ברורה ועל כן חשוב לשמור על ערנות.
אבחון המחלה נעשה באמצעות בדיקת דם, אבל התוצאות אינן מידיות ולכן ברגע שיש חשד חשוב להתחיל בטיפול אנטיביוטי.
איך נדבקים במנינגוקוק
חיידק המנינגוקוק עובר מאדם אחד לאחר דרך הפרשות רוק במגע קרוב, דהיינו בהדבקה טיפתית.
בדרך כלל הדבקה מתרחשת בין בני משפחה קרובים או ילדים ששהו יחד באותו פעוטון, ובכל מקרה צריך שיהיה מגע רצוף וככל שהתינוק נמצא זמן רב יותר עם אנשים אחרים הסיכון להדבקה עולה.
במקרה שבו נמצא תינוק מאובחן, גם בני המשפחה מדרגה ראשונה וכל מי שנחשף אליו באופן הדוק כמו ילדים ששהו איתו בפעוטון יקבלו טיפול אנטיביוטי מונע בכדור או בסירופ.
חיסון בקסרו
חיסון לזני המנינגוקוק A, C, Y ו-W קיים כבר שנים רבות והוא ניתן בחיסוני השגרה בגיוס לצה"ל ולאנשים שסובלים מבעיה במערכת החיסון.
בשנת 2019 אישר משרד הבריאות חיסון חדש כנגד הזן הנפוץ יותר בישראל וברוב העולם המערבי, מנינגוקוק B, הוא חיסון בשם בקסרו.
ממחקרים שנעשו עד היום נמצא כי החיסון מעניק הגנה של כ-90% נגד המחלה והיום הוא נמצא בשגרת החיסונים במדינות רבות בעולם כמו אנגליה, איטליה, דרום אוסטרליה, פורטוגל ועוד.
מחקרים שנעשו באנגליה הראו ירידה של כ-75% בתחלואה בתוך שנתיים.
כיוון שמדובר בחיסון הנמצא בשוק כ 7 שנים, נתונים באשר למשך ההגנה שהוא נותן יש עבור 5 שנים ואין ספק כי הוא גורם לירידה משמעותית בתחלואה ובסיכון של האוכלוסייה הפגיעה ביותר, פעוטות עד גיל שנתיים.
למי מומלץ חיסון בקסרו
בעוד שהחיסונים כנגד הזנים האחרים אינם מתאימים לילדים מתחת לגיל שנתיים, את חיסון בקסרו רצוי לתת מגיל חודשיים ביחד עם חיסוני השגרה האחרים ומשרד הבריאות ממליץ על מתן החיסון בין גיל חודשיים לגיל שנתיים בשתיים או שלוש מנות חיסון.
בישראל החיסון עוד לא נמצא בשגרת החיסונים של טיפת חלב, אך הוא ניתן בקופות לאחר קבלת הפנייה מרופא הילדים או המשפחה וכל הקופות מעניקות החזר השתתפות של כ-50% מעלות החיסון.
חיסון בקסרו - תופעות לוואי
תופעות הלוואי של החיסון דומות לחיסונים אחרים ומתבטאות בעיקר בתופעות מקומיות כמו אדמומיות ונפיחות ובחום שעולה ב-24 שעות אחרי החיסון.
תופעות לוואי נוספות לא תוארו ולא נרשמו אירועים חריגים במדינות המחסנות, ומתוך הניסיון הנצבר ממספר מדינות בעולם שמעניקות את החיסון בשגרה הוא נמצא כבטוח מאוד.
הכותב הנו מנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)