וירוס RSV

וירוס ה-RSV (Respiratory Syncytial Virus) הוא אחד מהגורמים העיקריים לתחלואת ילדים בשנים הראשונות לחייהם. על-פי ההערכות, כמעט כל הילדים בשנתיים הראשונות לחייהם יידבקו בווירוס והוא נחשב לגורם המוביל לאשפוזים בבתי החולים בגילאים אלו, בעיקר במהלך חודשי החורף.

הווירוס מדביק גם מבוגרים, וניתן להידבק בו מספר פעמים לאורך החיים.

 

ההדבקה בווירוס מתרחשת כאשר הוא עובר מאדם לאדם, במגע קרוב עם הפרשות נשימתיות.

הווירוס המופרש יכול להישאר על הידיים במשך כחצי שעה, ועל משטחים במשך שעות, ולעבור גם בדרך זו, לאחר מגע. ניתן לצמצם את הסיכוי להידבק על ידי אוורור חדרים, שימוש במסכות בקרבת תינוקות חולים ושטיפת ידיים במים וסבון.

כמו כן, חשוב לשמור על כללי ההיגיינה הרגילים: להשתדל לא לשהות בקרבה לחולים ולהקפיד שהתינוק משתמש רק בבקבוקים, כוסות ובמוצצים שלו.

 

מרגע ההידבקות ועד להופעתם של תסמינים עוברים בדרך כלל 4-6 ימים.

האדם החולה עלול להדביק את סביבתו במשך כל תקופת המחלה, שנמשכת בדרך כלל 3-8 ימים.

עם זאת, לעתים, חלק מהתינוקות וכן אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת, עלולים להדביק את סביבתם במשך כ-4 שבועות, גם אם הם מרגישים מצוין.

הווירוס נחשב לעונתי, ומופיע בעיקר בחודשי החורף (בחודשים נובמבר עד מרץ).

הווירוס גורם לזיהומים שונים בדרכי הנשימה. בדרך כלל הוא גורם למחלה שתסמיניה כוללים נזלת ושיעול, ולעתים גם חום.

כמו כן, עלולים הנדבקים לסבול מכאבי גרון, מכאבי ראש ומחולשה. תינוקות עלולים לסבול גם מאי שקט כללי ומאובדן של תיאבון. המחלה חולפת בדרך כלל לאחר כשבוע.

למרות שמרבית הילדים יחלו במחלה קלה, המחלה עלולה להיות קשה יותר, ולגרום אף לצורך באשפוז.

במקרים חריפים במיוחד היא אף עלולה לגרום למוות.

למרות שהחיסון הקיים בסל הבריאות כיום מיועד לפגים בלבד, שעבורם המחלה מסוכנת במיוחד, לעתים, גם תינוקות שנולדו בזמן וללא מחלות רקע עלולים לחלות במחלה קשה בעקבות rsv כמו כן, הווירוס עלול לגרום למחלה קשה בקשישים, ובאנשים שיש להם מערכת חיסון מוחלשת. 

במקרים המורכבים, ההידבקות חורגת מדרכי הנשימה העליונות, ומגיעה גם אל מערכת הנשימה התחתונה, כשהווירוס עלול לגרום לעתים לדלקת ריאות ולברונכיוליטיס.

הדבר עלול לגרום לקוצר נשימה, ולעתים החולים עלולים אף להגיב בהפסקת נשימה או במצוקה נשימתית משמעותית.

מאחר שתסמיני המחלה דומים מאוד לאלו של מחלות ויראליות אחרות, לא תמיד קל לאבחן אותה.

בדרך כלל, כאשר יש חשד כי הילד החולה נדבק בווירוס ה-RSV, הרופא יבצע בדיקה גופנית – שכוללת האזנה לריאות.

זאת, בנוסף לניסיון לאתר תסמינים שמעידים על בעיה בתפקודן.

במידת הצורך, ניתן גם לבצע צילום של בית החזה, ובדיקות נוספות שנועדו לאשר את החשש כגון בדיקות דם ושתן, או בדיקות של חומר שמגורד מהפה או מהאף.

במקרים קלים, בדרך כלל לא נדרש טיפול מיוחד במחלה לבד ממנוחה ומעקב. כאשר ההצטננות משמעותית, ניתן לנסות להקל על תסמיני המחלה באמצעות טיפות של תמיסת מלח סטרילית לאף.

מאחר שתינוקות עלולים להימנע מאכילה, וכדי למנוע התייבשות, מומלץ לתת להם לאורך היום נוזלים לשתייה בכמויות קטנות כל פעם.

כאשר יש חום משמעותי ניתן להורידו באמצעות תרופות מקובלת בהתאם למינון המתאים לילדים, לאחר התייעצות עם רופא.

אם המחלה מחריפה, יש לעתים צורך באשפוז בבית חולים.

הטיפול המקובל במקרים אלו הוא סיוע בנשימה בעזרת חמצן מועשר, ותמיכה במתן נוזלים ומזון במקרה הצורך.

במקרים קשים במיוחד יש לעתים צורך בהנשמה מלאכותית ובתמיכה נשימתית. 

על מנת למנוע הדבקות של ילדים אחרים בבית החולים, מקובל לבודד את הילד החולה מילדים שאינם חולים בווירוס זה.

על מנת לצמצם את הסכנה מהתחלואה שטמונה בהידבקות בווירוס זה, פותח עם השנים חיסון כנגד RSV.

זהו חיסון סביל, כלומר כזה שמכיל נוגדנים שמסייעים להילחם בווירוס, במידה שהוא חודר לגוף. 

החיסון ניתן בכל חודשי "עונת ה-RSV" והוא ניתן כיום לתינוקות בסיכון גבוה בלבד. 

שירות לציבור. מוגש בחסות חברת סאנופי