רוצה לידה קלה ומהירה? תפסיקי לפחד!

מאת: חופית מנו - דולה

תחושות ורגשות שעולים לנו במהלך ההריון, מתעצמים בלידה עצמה בעשרות מונים ומשפיעים עליה באופן ישיר. אשה שלא מתמודדת עם הרגשות הללו, עלולה להתקשות להתחיל בתהליך הלידה.

"46 שעות הייתי בבית חולים. 22 שעות מתוכם בחדר לידה. עברתי המון שעות עם צירים סדירים, במרווחים של דקה ופתיחה של בסך הכל 1.5 שלא התקדמה לאף מקום. בגלל שלא הייתה פתיחה, לא יכלו לתת לי אפידורל ובאיזשהו שלב הרגשתי שזהו, אני מיואשת. הייתי מרוכזת בעצמי ולא הצלחתי להבין איך אוזרים כוחות להמשיך,כי אין לי הרי דרך חזרה...".

את הסיפור הזה שמעתי לא מזמן מאשה לאחר לידה ראשונה, עם חששות עזים מההריון והלידה הבאים. וזו לא היתה הפעם הראשונה שנתקלתי בסיפורים כאלה. פעמים רבות נשים מגיעות אליי עם סיפורים כאלו ולאחר בירור אנו מגלות שמטען רגשי שהן נשאו, "תקע" אותן בלידה הקודמת ולא איפשר להן לשחרר.

קבלת הלידה כתהליך של שינוי

ישנה תפיסה, מוטעית ביסודה, שתהליך הלידה הוא תהליך פיזי בלבד- הגוף מייצר צירים, תהיה פתיחה, ניקח אפידורל אם יכאב יותר מידי, אם הצירים יפסיקו יתנו לנו פיטוצין לזירוז, ואם התינוק לא ייצא, אז יוציאו אותו. בסופו של דבר, רוב האנשים רואים את תהליך הלידה כ-"רחם שפולט תינוק".

הרי בני אדם הם מורכבים. בכל עת פועלים בנו תהליכים פיזיים לצד תהליכים רגשיים ונפשיים. לכן,
אני רוצה רגע לעצור ולהתייחס גם אלינו כנשים, שעוברות תהליך שמוביל לשינוי, בהיריון וגם בלידה. תהליך של שינוי עמוק, שבו אנחנו הופכות לאמהות. תהליך של הבשלה, שבו אנחנו מסכימות לקחת חלק. תהליך של ויתור, שבו אנו צריכות להסכים לקחת אחריות על מישהו אחר לכל החיים. תהליך של משפחתיות שבו הזוגיות שלנו משתנה לתמיד.

כל התהליכים הללו קורים לנו במהלך ההיריון בצורה מאוד חזקה ועמוקה והתחושות שהתהליכים הללו מעוררים בנו, מתעצמות בלידה עצמה בעשרות מונים ומשפיעות עליה באופן ישיר. אשה שלא עיכלה את השינוי, או שלא מוכנה לקבל אותו, עלולה להתקשות להתחיל בתהליך הלידה.

רוצות כמה דוגמאות? בבקשה:

1) פחד מאיבוד שליטה- אצל נשים שרגילות להרגיש תמיד בשליטה במצב ויודעות תמיד מה צריך לעשות, עלולות לחוש קושי להיות בסיטואציה של לידה. סיטואציה שבה אין לנו שליטה. בה צריך לשחרר ולתת לטבע לעשות את שלו. אצל נשים אלה הפחד מאיבוד שליטה עלול להתבטא בשלב לטנטי ארוך מאוד, צירים שנמשכים שבועיים ויותר ולא מובילים ללידה. לידות כאלו יסתיימו פעמים רבות בזירוז.

2) פחד מהורות- אשה שמאוד פוחדת מאיבוד החופש, שינוי הזוגיות או מלהיות הורה, לעיתים תתקשה לתת את הפוש האחרון ותקפא, בגלל הפחד. לידה כזו יכולה להסתיים בלידת וואקום או ניתוח קיסרי.

3) פחד מלידה- פחד מלידה יכול לקרות כבר בלידה הראשונה כמו בדוגמה בתחילת הכתבה או כתוצאה מחווית לידה קודמת (אם בגלל יחס הצוות הרפואי או מסיבות אחרות). לידה הנתפסת כתהליך טראומטי במיוחד ואז ליולדת קשה לשחרר. במקרה אחד, לידה חוזרת, בו היולדת החזיקה עם פתיחה מלאה שעתיים שלמות ללא התקדמות, שאלתי אותה אם היא רוצה ללדת והתשובה הייתה "טוב, נו, בסדר". אין ספק שתשובה כזו בעצם אומרת "לא ממש אבל אין דרך חזרה כרגע". אחרי תהליך רגשי מאוד משמעותי שעברנו היא בחרה ללדת בעצמה. (ושאף אחד אחר לא יעשה את זה עבורה).

הכל מתחיל ונגמר בראש. תשעת חודשי ההיריון הם הזדמנות נפלאה לעבד את תהליך ההריון והלידה, לבחון, להרגיש ולהרשות לעצמך להוריד הילוך בעבודה ובחיים. לאפשר לעצמך לחוש את הרגשות שעולים לך בקשר לאימהות וללידה, כחלק משלבי ההכנה ללידה.

מותר לך לחשוש מהשינוי. מותר לפחד מהכאב. בתוך כל החוויה הזו, שהיא הרבה מעבר לחוויה גופנית. אם את חוששת, דאגי לעצמך לתמיכה. לאנשים שברגע האמת ידעו להכיל אותך, לעזור לך לעבור את הלידה שלך, ברכות ובשמחה.

תוכן שעוד יעניין אותך בנושא:

הכר את המומחה: חופית מנו היא אמא לשלושה ילדים, דולה היריון ולידה. ליווי תהליכי היריון, לידה והורות, ללידה בידיים חמות.

Image courtesy of Victor Habbick / FreeDigitalPhotos.net

ייתכן ויעניין אותך גם: