רגשות וחרדות בהריון - השינויים איתן כל אישה בהריון מתמודדת

מאת: אסנת חדייר גרתי- פסיכולוגית קלינית מומחית

במהלך ההריון האישה מתמודדת עם קשת רחבה של רגשות ותחושות, החל מהדימוי העצמי הנפשי והפנימי, דימוי גוף האישה במהלך ההריון, תקופת הקינון הידועה, המחשבות והפנטזיות בעודה הופכת להיות אמא לעתיד.

רגשות וחרדות בהריון

מאמר זה סוקר את התהליכים הפסיכולוגים והנפשיים שחווה האישה בהריון.

ההריון למעשה מתחיל עוד מהרעיון והרצון להיות אם, כי אז מתחילה התארגנות נפשית אחרת של האשה שמתכוננת להיות אמא בעתיד.

מה משתנה אצל נשים כאשר הן מתחילות לרצות ולחשוב על הריון וכשנכנסות להריון?

איך מתארגנת הנפש הנשית לקראת התהליך המשמעותי?

המאמר מתמקד במספר תחומים המאפיינים שינויים שמתרחשים אצל נשים ועולים לעיתים קרובות בסיפורים ובזכרונות של נשים שעברו הריונות ולידות.

1.הדימוי העצמי שלי והעיסוק בגופי

תחילת ההריון מאופיינת אצל נשים רבות בתחושות גופניות לא רגילות ובמקרים מסויימים אף חזקות וקיצוניות כמו: בחילות, שינויים בתיאבון, עייפות, שינויים הורמונלים, השתנות הגוף ומימדיו ועוד.

נשים רבות מתארות את תחילת ההריון (בעיקר ההריון הראשון) כשלב בו היו

עסוקות מאוד במה שקורה להן בגוף ועקבו בדריכות אחר כל שינוי ושינוי ככל שההריון התקדם.

בשלב זה, הדימוי העצמי של האשה ודימוי הגוף שלה עוד לפני ההריון ישפיעו

מאוד על איך תחוש עם השינויים שמביא עימו ההריון.

כך למשל, נשים בעלות דימוי גוף נמוך שהיו עסוקות גם לפני ההריון במחשבות חזרתיות על גופן,

התמקדות בפגמים שלהן ותחושה כללית של נחיתות לגבי המראה החיצוני שלהן עשויות לחוש כי רגשות אלה מתעצמים בהריון.

נשים שחשו טוב יותר לגבי עצמן וגופן צפויות להתמודד טוב יותר עם השינויים,

ומגלות יכולת טובה יותר לדעת כי התהליך זמני וכי המראה החיצוני משני ביחס לחשיבות השמירה על הבריאות הפיזית והנפשית בתקופה זאת.

לעיתים, נשים המתקשות לקבל את עצמן בתקופה זאת, פונות לראשונה לטיפול רגשי ושם עובדות על נושאים שהיו קיימים עוד לפני ההריון אך לא טופלו,

כמו עבודה על הביטחון העצמי שלהן ועל דימוי הגוף.

חלק מהנשים עם זאת, מתארות את ההריון כהזדמנות עבורן לשפר את החיבור לגופן, ואת היכולת לאהוב את עצמן כמו שהן.

2.עיסוק בהורים שלי

כשנשים מתחילות לחשוב שהן מוכנות ורוצות להיות אמהות, מתחילות מחשבות רבות על ההורים שלהן,

על מה הן קיבלו ולא קיבלו מהוריהן בילדותן, על איזה הורה הן תרצנה להיות, מה הן תרצנה שיהיה דומה להורות שהן קיבלו, ומה שונה.

נשים רבות מספרות על שינוי שקורה ביחסים עם הוריהן החל מהשלב של ההריון ואילך.

למשל: חלק מהנשים מתארות התקרבות והבנה רבה יותר כלפי האמהות שלהן, וחלקן מתארות כעסים שעולים אצלן כלפי הוריהן.

חשוב לזכור שהעיסוק המוגבר בהורינו בשלב זה הוא טבעי ומתבקש. גם כשעולים רגשות שליליים, כעסים ובלבול זה בסדר,

כי זה מכין את הקרקע לבניית הזהות האמהית שנרצה לבסס.

כמובן שאם המחשבות השליליות והכעסים הם בעוצמה גבוה ומפריעים לתפקוד

אפשר לשוחח עם איש מקצוע ולברר את הנושאים שעולים כדי להקל על ההתמודדות.

3.שינויים בהתייחסות אל בן זוגי

נשים רבות מתארות שינויים שחלו בהתייחסות לבני זוגן כשנכנסו להריון.

אם כזוג צעיר ללא ילדים נבחן בן זוגן בקריטריונים של האם כיף לי במחיצתו, האם יש לנו נושאים משותפים לשוחח עליהם,

האם יחסי המין שלנו מהנים, כעת נוספים מימדים אחרים.

מתחילות מחשבות לגבי האחריות של בן הזוג שלי, איזה מן אבא הוא יהיה, איך הוא מתחבר לילדים של אחרים, כמה סבלנות יש לו, האם הוא יציב, מה יכולתו לפרנס ועוד.

נשים רבות מתארות שיפוט יותר "מעשי" ו"פרקטי" של בן הזוג ופחות "חולמני" או "רומנטי".

הסיבות לכך הן בין השאר סיבות אבולוציוניות שעיקרן בצורך ובניסיון לדאוג לסביבה טובה ובטוחה לתינוק שיוולד.

4.בניית פנטזיה אמהית

עם הכניסה להריון מתחילה בנייה של פנטזיה לגבי איזו אמא ארצה להיות.

לעיתים קרובות הפנטזיה כוללת רק חלקים חיוביים הקשורים לאמהות (אהיה אם סבלנית, תמיד עירנית ויפה, נלהבת מהאמהות, בטח אניק את התינוק שלי, אהיה מאוד מחוברת אליו וכד').

הפנטזיה יכולה לכלול דמיונות ויזואלים (איך אני אראה כאמא, איך התינוקת שלי תראה, אני והתינוקת שלי מטיילות עם העגלה וכד'), ו/או מחשבות.

הפנטזיה האידאלית חשובה כי היא מסייעת לאם לרצות את האמהות בזמנים שהיא עדיין לא יכולה להכיל את המורכבות שבאמהות ואת הידיעה שיש גם חלקים קשים, מעייפים ובלתי נסבלים בתפקיד זה.

וודאי שהפנטזיה אינה מציאותית ויכולה להוביל לאכזבה כשהמציאות תתגלה כפי שהיא, והאם תבין את המורכבות והקושי.

אך כאמור לחלומות בהקיץ ולפנטזיות יש תפקיד משלהן והן מהוות שלב בבניית מוטיבציה להפוך להורים, ובבניית הזהות ההורית.

5."קינון" משפחתי וביתי

תופעת ה"קינון" ידועה כמאפיינת נשים בהריון, והיא שגורה מאוד בשפה ובהתייחסות לנשים הרות.

הכוונה היא לנטייתה של האשה להתארגן במרחב הביתי, למקד את הקשב ותשומת הלב בבניית ה"קן" האידאלי עבור הצאצא שיגיע.

נשים רבות עסוקות בתכנון, קנייה ובניה של ה"קן" וברצון לשהות הרבה בבית בחיק המשפחה הקרובה.

מעורב בכך צורך לערוך סדר במרחב החיים החיצוני (הבית) כדי ליצור סדר פנימי ותחושת שליטה בכל הדברים שנשים בהריון

חשות חוסר שליטה לגביהם (איך תהיה הלידה, האם התינוק יהיה בריא, האם אני ארגיש טוב, איך נסתדר).

מעורב בכך גם צורך אבולוציוני לדאוג למה שהאם תופסת כסביבה טובה ובטוחה לצאצא שלה.

6.התרשתות חברתית וקהילתית בקרב אמהות נוספות

בעת ההריון ועם הלידה מתגבר העניין של נשים בחברתן של נשים אחרות והן מחפשות נשים שנמצאות בשלב דומה, או נשים מנוסות מהן שיוכלו להדריך וללמד אותן.

נשים רבות מדווחות כי הענין החברתי שלהן בגברים יורד וכי נשים נתפסות על ידן כיותר רלוונטיות ומעניינות מאשר גברים, בעיקר נשים שהן כבר אמהות או בדרך לאמהות.

נשים בשלבים אלה מחפשות תמיכה ושותפות.

ניתן להתייחס לתופעות אלה כ"קינון" מסוג אחר, קינון חברתי: הצורך ליצור עבור עצמן והתינוק רשת חברתית נשית, תומכת ומזינה.

התהליכים והשינויים שנסקרו במאמר הינם שינויים התפתחותיים וטבעיים שמאפיינים את שלב המעבר להורות, ותורמים לגיבוש ובנייה של הזהות האמהית,

ולהכנת הסביבה הפנימית והחיצונית של האשה להפיכתה לאם ולהצטרפותו של תינוק למשפחה.

גם אם חלק מהתהליכים אינם פשוטים וכרוכים במחשבות,

התלבטויות וקונפליקטים, נראה כי הם נחוצים בכדי להתארגן נפשית לשלב חדש בחיי האשה והמשפחה.

ייתכן ויעניין אותך עוד:

הכר את המומחה: אסנת חדייר גרתי. פסיכולוגית קלינית מומחית מקימה ומנהלת קליניקת מומחים רעננה- מרכז טיפולי רב-תחומי. עוסקת בטיפול פסיכולוגי למבוגרים, הורים, וילדים. מרצה ומתראיינת בתקשורת בנושאים הקשורים לפסיכולוגיה, הורות ומשפחה.

לאתר של אסנת:

http://www.child-psychologist.co.il

ליצירת קשר עם אסנת: 054-5992114

ייתכן ויעניין אותך גם: